משה בן-שחר

משה בן-שחר נולד בפתח-תקוה ביום 24 בנובמבר 1931.

היה חניך בתנועת בית"ר בפתח-תקוה, ובהיותו כבן 15 הצטרף לאצ"ל. רוב הזמן נמנה עם חיילי החת"ם (חיל תעמולה), ועסק בהדבקת כרוזים ובתליית כרזות על חוטי החשמל והטלפון. בסוף 1947 הצטרף ליחידה ששידרה לתושבי אם המושבות וסביבותיה מעל גגות בניינים מרכזיים. עם תחילת ההתפרעות הערבית בסוף 1947 הוצב עם נשק חם בגבולות פתח-תקוה, לשמור עליה מפני תוקפים ערבים. אחר כך שימש כאלחוטאי באצ"ל, ובין השאר השתתף בכיבוש יהודיה, בהתקפה על מחנה הלגיון הערבי  בווילהלמה ובהנחת מוקשים באזור הכפר הערבי אבו-קישק. כן השתתף בהעברת חברי אצ"ל לירושלים.

עם חיול חברי האצ"ל לצה"ל, הוצב כאלחוטאי בגדוד "מוריה" של חטיבת עציוני.

בשנת 1950, עם  שחרורו מצה"ל, יצא ללמוד בחו"ל למשך כשלוש שנים.  בתקופה זו היה כתב העיתון "חרות", יומון תנועת החרות, בבניין ארגון אומות המאוחדות בניו-יורק.  בשובו ארצה  הצטרף למערכת היומון  "חרות".

אחר כך שימש משה בתפקידים  רבים, ובין אלה:-

עורך עיתון סיעת גח"ל בהסתדרות העובדים.

המזכיר הראשון של סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות העובדים.

חבר הוועד הפועל של הסתדרות העובדים.

חבר דירקטוריון קופת החולים הכללית.

יו"ר ועדת הביקורת המרכזית של שירותי הבריאות הכללית.

חבר מועצת עיריית גבעתיים וחבר הנהלתה.

יו"ר הוועד המנהל של הקונסרבטוריון העירוני בגבעתיים.

חבר הנהלת תיאטרון גבעתיים.

משה בן-שחר היה נשוי לרות (לבית רפאלי) ז"ל, והוא אב לשני ילדים וסב לחמישה נכדים.

הוא  מתגורר בגבעתיים.